דחיית תביעה לפצוי בגין "עקד"- חוזה נשואין בין בני זוג מוסלמים

1.       לפניי תביעה כספית על סך של 150,000 ש"ח.

2.         הצדדים לתובענה הם בני העדה המוסלמית, הכירו זה את זו בשנת 2002 באמצעות מכר  משותף, כ.פ. שמו (להלן: " כ '"). כעבור זמן לא רב התארסו השניים. כעבור כחודשיים מטקס האירוסין - מקריאת "אלפאתחה", ערכו ביום 1.11.02 את ה"עקד"- חוזה הנישואין.

3.         כעולה מכתבי הטענות ומן העדויות שנשמעו בבית משפט, הצדדים התכוונו לערוך חתונה זמן  מה לאחר עריכת ה"עקד", כך שאין חולק כי הנישואין לא מומשו, ולמרות ה"עקד", ורישומם של הצדדים כנשואים, כמתחייב על פיו, הצדדים לא ראו עצמם כנשואים בפועל.

4.         יחסי הצדדים לא הבשילו לכדי נישואין, הם לא התחתנו וגם לא התגוררו תחת קורת גג אחת כאשר כל אחד מהם מטיל את האשמה לפתחו של השני.

5.        ביום 18/01/04, הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעת מזונות, אולם זו נדחתה.

6.         ביום 20/03/04 הגיש הנתבע תביעת גירושין כנגד הנתבעת בבית הדין השרעי בנצרת, וביום  06/05/04 התגרשו הצדדים זה מזו, בהסכמה.

7.        בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, שירת התובע כחייל בצה"ל.

תמצית טענות התובעת

8.         הנתבע כלל לא התכוון להתחתן ולהקים עימה משפחה. לדידה, כל מטרתו הייתה להינשא לה  על מנת להגדיל את שכרו מצה"ל.

9.         התובעת הסכימה להתגרש מהנתבע לאחר שלא נותרה בפניה כל ברירה.

10.        התובעת זכאית לפיצויים מן הנתבע, בסך של 150,000 ש"ח, בהסתמך על עילות אלה:

א.         עילה חוזית: התובעת טענה כי הסכם הנישואין, ה"עקד", הנו הסכם לכל דבר וענין, ויש להחיל עליו הוראות חוק החוזים, תשל"ג - 1973 (להלן: " חוק החוזים"). הנתבע, לא קיים את החוזה, בכך שהתנער ממנו ובסופו של דבר הגיש תביעת גירושין ובכך הפר הסכם זה. לטענתה, הפרה זו, מזכה אותה במלוא הסעדים הקבועים בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 (להלן: " חוק החוזים - תרופות").

ב.          עילה נזיקית: התובעת התקשרה עם הנתבע ב"עקד" עקב תרמית בהתאם לסעיף 56 לפקודת הנזיקין, שכן הנתבע הציג בפניה מצג כוזב לפיו הוא מעוניין להקים עימה משפחה, כאשר כוונתו היתה אחרת.

ג.           עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט: בעקבות ה"עקד" זכה הנתבע לתוספת  במשכורתו מצה"ל, על כן, הנתבע התעשר שלא כדין על חשבונה והיא זכאית לסעד של השבה.

תמצית טענות הנתבע

11.        בין הצדדים נערך "עקד" אולם בפועל, ובהתאם לדין השרעי ולנוהג בעדה המוסלמית בארץ, הנישואין לא מומשו.

12.                   הנתבע טען כי קיבל מצה"ל את השכר לו זכאי בהתאם לסוג השירות הצבאי ומעמדו בצבא, ובכלל זה נלקחה בחשבון עובדת היותו מאורס בהתאם ל"עקד".

13.        הנישואין בין הצדדים הנם נישואין נפסדים. על כך יעיד פסק הדין אשר בו נדחתה תביעת  התובעת למזונות.

14.        תביעת הגירושין הוגשה על ידי הנתבע רק לאחר שהתובעת הערימה קשיים בדרכם של בני הזוג, שהתבטאו בין השאר בבקשתה לשנות שניים מתנאי ה"עקד", האחד, העלאת סכום המוהר מסך של 10,000 ש"ח לסך של 100,000 ש"ח, והשני, שינוי מקום מגורי הצדדים, לאחר חתונתם, מ=== ל====.